ביום רביעי שעבר החלטתי שמספיק עם סופי שבוע של סתם FUN. אי אפשר רק FUN FUN FUN צריך קצת תוכן לפעילות סופי השבוע שלנו, קצת קולטורה, קצת ערך מוסף לילדים. אז התחלתי לשאול, לחפש, חקרתי, נברתי, השוואתי והעלאתי בחכתי שלוש אפשרויות.
הצגתי אותם לפני גילי – הוא ישר בחר את הראשונה, אז סגרתי על השלישית.
הצגתי אותם לפני גילי – הוא ישר בחר את הראשונה, אז סגרתי על השלישית.
ביקור ב Roosevelt Island– אי קטנטן בחוף המזרחי של מנהטן שאליו אפשר להגיע ברכבל ובו אחד הבתים העתיקים בעיר מ1676 , מגדלור היסטורי, בית משוגעים משוחזר, גן בוטני, והרבה ירוק. אז הנה – קצת הסטוריה, גאוגרפיה, עוד משהו לבריאות הנפש ובוטניקה ביום אחד. איזה אמא לא היתה קופצת על ההזדמנות להעשיר ולהאשיר את בני משפחתה.
ארגנתי תיק עם כמות חטיפים מהונדסים שישר תסמם את הילדים ואבא שלהם שיסכימו להצטרף למסע ויצאנו לדרך.
תחנה ראשונה – הרכבת התחתית Subway. מבחינת גור – אפשר להפסיק להוציא משכנתא שניה כדי לממן את המשחקיות במנהטן או להפסיק ללעזור לג'ף בזוס להפוך לביליונר – אפשר פשוט במשך שלושת השנים הקרובות ליסוע ב רכבת התחתית בכל שעה פנויה ביום. כל פעם לשבת על מושב אחר, לקרוא ולתרגם כל שלט אפשרי ולנסות ללחוץלמשוךלסובב כל ידית אפשרית כדי לראות "מה קורה".
הלכנו לרכבת, ירדנו לרכבת, עלינו על הרכבת, עלינו מהרכבת.
הגענו לרכבל – התרגשות גדולה מהילדים (2/3 מהם….ליבי כבר ישנה). הרבה שאלות, צילומים והתלהבות מלראות את כל המוניות הצהובות בגודל של מכוניות צעצוע.
משם לסיור – אה…רגע…קודם פרפוצינו, קפוצינו, מיץ תפוחים עם קש, סימילק ותה קר בסטארבקס – זה שזה אי לא אומר שלא צריך להיות סטארבקס.
טוב, עכשיו לסיור….אה לא ברגל חס וחלילה – אלא באוטובוס האדום הקטן של האי שבד"כ מסיע את כל התיירים הפנסיונרים – עכשיו הוא מסיע את כל התיירים הפנסיונרים, אותנו ואת העגלה של ליבי שתופסת שליש אוטובוס וחוסמת את מעבר לשני הליכונים וסופגת ריח של שיניים תותבות.
עוברים בחטף את הבית העתיק, הגן הבוטני, איזה גשר, טיילת ומגיעים יש למגדלור. מעולה – נוכל לקרוא קצת על המקום, להסביר על פעילות המגדלור, להבין מי שימר אותו. אני חופרת בתיק למצוא את המפה עם ההסברים ומכחכחת בגרוני להתחיל את הנאום לקהל האוהד…..שבנתיים נמרח על המדשאה – אחד (גדול) נוחר קלות, אחת בגלגלונים (כמובן), אחד בודק מאיפה משתין הדג (באופן מילולי מהמעקה מעל המים) ואחת בקריאות מאמץ (לקראת קקי נוסף).
טוב, קצת פריזבי, קצת נישנושים, קצת צילומים ובחזרה לרכבל. שוב התרגשות, מעבר ולחיצה על כל מיני כפתורים שתודה לאל לא פתחו איזה דלת סתרים או תחתית כפולה בקרון המעופף.
כבר מאוחר, אני מרגישה סיפוק עצום מהסיור התרבותי שהענקתי למשפחתי – משהו שישאר איתם זמן ארוך אחכ.
יורדים מהרכבל לתזוזה הביתה – אבל לפני סיום בזווית העין גילי קולט משהו קטן בקצה הבלוק, זריז, רק "לשניה לצ'פר את הילדים" – Daryl's Candy Shop
גן עדן עלי אדמות של ממתקים, מתוקים, עוגות ,עוגיות וכל דבר בצבע פסטל מתקתק. הפירוש האולטימטיבי ל Kid in a candy store
גן עדן עלי אדמות של ממתקים, מתוקים, עוגות ,עוגיות וכל דבר בצבע פסטל מתקתק. הפירוש האולטימטיבי ל Kid in a candy store
שעה וחצי אח"כ בדרך הביתה (באמת) בעודם לועסים דובון גומי בצבע ירוק זוהר ומשלשים את כמות הסוכר המותרת בדם לאצן מרתון בגובה שני מטר אנחנו מסכמים את היום. ממה הכי נהנתם היום? "החנות ממתקים עם הגלידה המטורפת וקיר השוקולדים שמגיע לשמיים!!!!" נויה קוראת עם ניצוצות בעיניים….. (טוב…זה היה ממש גול עצמי…)אני מנסה בעדינות שוב ומרגישה את הסנטר שלי מתחיל לרטוט…. הנסיך הג'נג'י שלי מנסה להציל את מצב "אה כן….וגם הנסיעה ברכבת התחתית!!"
