אז הוצאנו את המזוודות מהבוידם (שזה בעצם חדר שירותים שלישי – לא ברור לי למה בדירה בגודל של נמלה מתה צריך שלושה חדרי אמבטיה….), הזמנו רכב באינטרנט, חיפשנו איפה יהיה רק מינוס 4 מעלות ולא מינוס 34 מעלות,הצמדנו אלינו עוד משפחה – שלא רק אנחנו נצטרך לסבול את הילדים שלנו, ודאגנו לווטסון לבייביסיטר שגילי קיווה שברגע האחרון אעדיף שווטסון יבוא איתנו והוא ישאר איתה בבית.
מכונים לצאת לדרך – סבבה. רק צריך שגילי יעלה על מעבורת לניו ג'רס – כדי להביא את האוטו השכור (מחירי השכרת רכב בניו יורק שווים לשהקעה בבית נופש בזיכרון), צריך להבין איך גם מגפי הפרווה, מגפי הגשם, מגפי הבית ומגפי השלג של נויה יכנסו לתיק יד שהקצבתי לה, איך לשכנע את גור להפרד מהסקוטר שלו שאיתו הוא זז לכל מקום אפשרי בעיר (וגם בדירה) ולעשות לליבי הכרות עם כסא אוטו שעד כה היא לא ערה לקיומו (במונית היא בדרך כלל מקפצת איפהשהו ביננו לנהג ההודי).
האוטו הגיע, 34 תיקי יד קטנים מוכנים להעמסה (לא לקחתי מזוודות – כי נוסעים "רק" ליומיים אז ממש לא צריך !!!! עלק…..) והילדים עדיים לא ממש מבינים למה חייבים בכלל לצאת מהדירה (ניסיתי להסביר שעל 30 שעות בוב ספוג וטיול לקפה השכונתי כדי שווטסון יעשה קקי אי אפשר לכתוב חיבור "מה עשיתי בחופש")
נכנסנו לאוטו, גילי התניע ואחרי 7 דקות רצופות של נסיעה ליבי כבר צורחת ברמות של עוד דקה לשכת הסעד שולחת עובדת סוציאלית, גור ירוק לגמרי ועושה כיחכוחי הקאה (כבר 5 חודשים לא היה באוטו) ונויה כבר ברקיע השביעי נוחרת קלות על כרית בצבע ורוד נוצץ (התפוח לא נופל רחוק מאמא שלו). כייף גדול – ככה עכשיו שלוש וחצי שעות.
אחרי כמה עצירות, עיירות אפורות והרבה נוף מושלג – חוש הכיוון של גילי מלווה בקולות סקסיים של אשת ג'י פי אס הגענו ליעד – Intercourse , Pennsylvania. קלטתם את השם – אינטרקורס!!!!! לגילי ישר השתפר המצב רוח ואני הוספתי עוד דבר ל to do list שלי.
מה בתיכנון?
Amish Country – חברה קתולית סגורה שמאמינה בפשטות ולא בקידמה עם סט בגדים אחד בלבד לכל בן אדם – נויה ישר איבדה עניין וגור "רק רציתי לבדוק" מה קורה אם מוצאים את הזיז שמחבר את הסוס לעגלה.
לינה בביקתה (צימר) ענקי ומאוד cozy ויום בממלכת השוקולד של Hershey.
לא סתם אומרים של Intercourse and Chocolate הם שילוב מעולה.
בין לבין היה גם את סילבסטר לחגוג – ממש מסיבות לתוך הלילה עם האמישים הפרועים, 5 ילדים היפראקטיבים,ו 4 הורים
שמנסים לטשטש את אירועי היום עם כוס שמפניה איכותית (שיוצרה במורד הרחוב) ואחרי שלושה שלוקים כבר מנקרים על הספה כששאריות Cheerios נדבקים ללחיים.
כמובן שהדרך הביתה היתה קלי קלותה – בערך כמו מלון הסלע האדום באילת באוגוסט, ושוב הוכיחה לנו מה שכל תל אביבי כבר ידע מזמן – שאין ממש סיבה לצאת מהעיר הגדולה – גם לא בעד שום intercourse או שוקולד בעולם.
