היתה התרגשות גדולה וכבר חודש היא מדברת על תחפושת שהיא דמיינה שאני אתפור במו ידי על מכונת תפירה דמיונית אל תוך הלילה. הצטערתי לאכזב אותה והסברתי לה שהדבר היחיד שאני עושה אל תוך הלילה זה לבעוט באבא שלה שיקום כשליבי בוכה.
אז עשינו דבר אחר, כמעט שווה ערך לתפירה מקורית – הלכנו להאנגר תחפושות ענקי ובחרנו משהו "מקורי" מאוד מהמתלה שכתוב עליו SALE – שהבטחתי שכנראה אולי שייתכן ואני ממש ממש חושבת שיכול להיות שלאף אחת לא תהיה תחפושת כזאת. היא לא היתה בטוחה אבל כשהוספנו לזה לק נצנצים היא ישר נרגעה.
וכך צעדנו אמא ובת (כן….כן….שמעתם נכון – גם אני הייתי חייבת ללכת לנשף הזה – לא נותנים לילדים להסתובב פה לבד כפי הנראה עד גיל 72) לנשף בארמון….קפיטריה שכמה הורים קישטו אחרי בה"ס. אבל מספיק שהיה כדור דיסקו, DJ ענקי והרבה יותר מידי אורות מנצנצים ומבחינת נויה היא ממש צעדה לתוך פרק של HIGHSCHOOL MUSICAL.
אבל השיא היה כשילדה מכיתה ה ("אמא!!! או מיי גודדדדד – כיתה ה – שייווווו אנלאממינה!!! כיתה ה – כאילו וואוו!!!") לחשה לחברה שלה מאחורי גבה של נויה ש" לילדה הזאת לפני עם השיער ה Gorgeous יש תחפושת מאזה מהממת ומקורית ואו מיי גודדד אנלאממינה!! הלוואי עלי, כאילו וואאוו!!!!
ואז כל מה שנשאר לנויה זה להשתולל עם עוד קופצניות בנות גילה ולנפנף בשיער לכל הכיוונים.
Happy Halloween
