חייבת להתוודות …אני לא מושלמת.   יש לי סוד כמוס כבר שנים. מעט מאוד אנשים יודעים עליו. ממש ספורים. וגם הם – לא מדברים. פשוט

כבר שבוע אני לא ישנה מאז אותה שיחת טלפון גורלית. אני בחרדות, אני לחוצה וכל פעם כשאני נזכרת אני מתחילה לרעוד.  אני מתעוררת בלילות שטופת

ביום רביעי שעבר החלטתי שמספיק עם סופי שבוע של סתם FUN. אי אפשר רק FUN FUN FUN  צריך קצת תוכן לפעילות סופי השבוע שלנו, קצת

יום שבת בבוקר, ניו יורק, מה עושים? סוף סוף עברנו יום שבת כלבבי בעיר הגדולה – קצת מכל דבר והרבה מהכל. התחלנו בשיטוט ברח פארק

לפני  שהגענו לפה גילי עשה שיעורי בית. כיתת רגליים ברחבי העיר, בדק באינטרטט ושאל חברים איפה המקום האידיאלי, הכי פרודקטיבי והכי מקושר לפתוח משרד בחוף

אחרי שבועיים עמוסי סידורים, אירגונים, ניגובי אף ושיעשוע ילדים – הבנות הרציניות שביננו (ליבי ואני) החלטנו לשים פעמינו ללב העיר, לצנטרום של הצנטרום, המרכז האמיתי

טוב….גונבת כמה דקות של שקט\מחשב פנוי\אף ילד שצריך קקי\פיפי\אוכל\בוב ספוג……. סוף סוף מתחילים להבין מימננו ומשמאלנו בכרך הגדול…..מרגישים כמו אנשי הכפר (לא הלהקה) שהגיעו לעיר

זהו…אנחנו ערב הנסיעה….הכל מוכן…הערב יוצאים לדרך….חדשה   אנחנו ארוזים בקומפקטיות (9 מזוודות, 3 תיקי יד, תיק החתלה, 2 לפטופים, אייפד, סלקל, עגלה, מנשא, וטרולי צפרדע