סיפור על ניסיון נואש לדפוק הופעה, להתלבש ניו יורקית ולהרגיש על גג העולם…ועדיין, למרות כשלון מר, ביקשו שאעמוד מול פאשיניסטות
מובילות ואחשף. בקרוב בLive.
'תתני לי לראיין אותך', אני אומרת לאנני, והיא עונה לי, 'מה יש לך לראיין אותי, את הכל כבר שפכתי החוצה בבלוג, ואם לא הספיק לכם, חיברתי את זה לספר, מה את רוצה ממני, דנה, באמאשל'ך'. שבע שעות אחורה לאחר מכן, ובהבטחה לטובות הנאה בניו יורק (מה שקורה ב NY נשאר ב NY), אנני מתרצה ועונה על השאלות.
ניו יורק היא עיר התמונות המתחלפות. כדאי מידי פעם לתפוס אותם – לא רק בזכרון אלא ממש ממש. המלצות למקומות צילום ניו יורקים כדי לתפוס את הרגע ואת העיר מאת צלם מקצועי עירוני שלמד וחי את ניו יורק, איתן ריקליס.
לא רואה אותו כבר מלא מלא זמן. זאת אומרת כן רואה אבל לא ממש. 48 דקות בבוקר שמתחילות כשהוא מחייך לעברי כולו אהבה וחום, מעיר אותי כדי להתחיל את היום.
המבט שלו מכיל, נעים, רגוע. בול כמו שלי כשאני פותחת את העיניים בכל שעה שהגוף שלי עוד לא החליט
שאור יום – עצבני, יורה ניצוצות לייזר קטלניים ועם ווייב שאומר ׳בבקשה לא ליצור קשר עין עד השעה 9:48 לפחות׳.
ממש סיים סיים שנינו.