שמות, שמות כתובים בחו"ל

כשנולדתי, הורי, ששאפו להיות מאוד מקוריים, רצו לבחור לביתם בכורתם שם מיוחד, קליט, פשוט, יפה ולא מסובך, ….בעצם…..כמו כולם. מכיוון ששם המשפחה שלנו לא כלל אף אלמנט מהקריטריונים הללו – כל הלחץ נפל על השם הפרטי .
כך לפני 18.6 שנה (ועוד 20 שנה more or less ) קיבלתי את השם: חן.

על פניו באמת  "מה הבִּיג דִּיל?" וחיינו באושר ובאושר בארץ ישראל הטובה והישנה…עד שעברנו לFair Lawn בניו ג'רזי.  פה בעצם מתחיל הסיפור.

כי לשלוח ילדה בת 8 לבה"ס אמריקאי פרברי, בשנות השמונים המוקדמות כשהמנהל בקושי ידע למקם את ישראל על המפה וגם אז הוא ידע בערך כי 

"?!Oh…..isn't that where Jesus walked on the water" , 

כששמה בישראל הוא "חן" אבל בתרגום חופשי (מאוד) בפספורט, שנעשה ע"י רוחמה המורה לאנגלית בבה"ס קריית יערים ברמת השרון, הוא "Hen"…..

אז כל מה שיש לי להגיד לכם זה קוקוריקו…..

כי Hen  זה תרנגולת באנגלית….בערך על משקל של "אמא אווזה".

מעולה!! זה בדיוק מה שכל ילדה ג'ינגית חולמת עליו כשהיא עוברת לארה"ב של אמריקה בלי לדעת מילה באנגלית לתוך כיתה של בלונדינים ובלונדיניות כשהַהָיְילַיְיט השכונתי הוא הדַּיְינֵר על רוּט 4, שיקראו לה בשם שכל אסוציאציה תגרור קירקורים והנפת ידיים ומקור מחברי כיתתה החדשים.

תודה באמת.

אז מפה לשם , על משקל   "חֵנִי" מהבית , שמי הפך בין לילה ל "אַנְנִי". הגיוני, לא???

רגע וזה עוד לא נגמר. אחרי כמה שנים טובות כשעבדתי בחברה אמריקאית שחורשת על כמה מדינות ברחבי תבל, כשהמייל שלי משקף שם משפחה ישראלי אסלי שורשי (שטייניץ) ושמי כדת וכדין אחרי שבחרתי את בחיר ליבי עם שאיפה לשדרג טיפה את שם המשפחה למשהו קצר יותר, שמתגלגל בקלות על השפתיים עם אלמנט הקוּלִיוּת והצליח לי (דודקביץ),  נותרתי עם פיצול אישיות  המתחלק ל-4, תלוי יבשת, שפה ומצב החסה בשטחים. (אין פה שום נואנס פוליטי ….מבטיחה)

אז ככה:

יש את חן שטייניץ (מהבית) 

יש את אנני שטייניץ (מבה" ס)

יש את חן דודקביץ (מהחתונה)

ויש את אנני דודקביץ (מהעבודה)

ןאם אתם ממש מתעקשים אז יש את 

אנני חן דודקביץ (שם האם שטייניץ) מהפספורט

קלי קלותה.

חשבתם שזה נגמר פה…..אז זהו שלא

ואז הפכתי לאמא ונשבעתי שלא אעביר את הילדים שלי את אותה טראומת שמות במיוחד שכבר ידעתי את מה שהקלפים ניבאו…..מגורים בין לאומיים מחוץ לגבולות הארץ (וגם זה – לא פוליטי!!! רק לככה שנה שנתיים…עד שהילדים יגמרו את הקולג')

אז הגדולה: גם אני רציתי שם מקורי, בינלאומי, מיוחד, קליל וקליט.
נויה  – לא נחמד ופשוט? 

אבל כל מה שיש להגיד לאמריקאים עליו  "!!Oh  how interesting"……

מה שבתרגום חופשי אומר – "מה זה השם האקזוטי הזה?? למה כולכם הזרים חייבים להיות כאלו מקוריים? למה לא קוראים לה ג'ניפר או לאורה??…כדי שלא נצטרך לשבור את השיניים??"

מדהים איך שלוש מילים אומרות כ"כ הרבה……נראה לכם שאני Overreacting???

אח"כ האמצעי – גם פה חיפשנו שם נעים, קצר, שאת כל מרכיביו אפשר להגות בכל שפה. ג,ו,ר, 

גור, פשוט, קצר וקולע. 

אָמַאמָה – כשאמריקאים מבטאים אותו – זה נשמע כמו שאגת נמר אפריקאי צולע 

גגגגגגגגרררררררררררר

ואז הילד נקרע מצחוק ומתקן אותם  במה שלי נשמע כשמו בישראל רק פה נשמע להם בדיוק אותו הדבר ושוב הם מגרגרים . וכך דיאלוג בין מורה מגודל עם זקן היפסטרי בבה"ס ציבורי במנהטן המגרגר את שם התלמיד החדש שמגיע לו בקושי לקצה מעיל הפוך בגוון אפור מטאלי לבין הג'ינג'י שמגחך לו בשובביות בעוד הגבר גבר כבר כמעט מקיא כליה כדי לבטא את השם נראה מהצד כמו מערכון בין גורי אלפי לאסי כהן.

זהו. 

 עם השלישית לא לקחנו סיכונים וקראנו לה ליבי. 

כולם פה חושבים שזה קיצורֿ של אליזבת ושואלים  אם אנחנו קתולים או פרוטסטנטים. 

אני ישר ממלמלת משהו לא ברור וליתר ביטחון גם מצטלבת. 

מוקדש לכל הישראלים שהם באנגלית name-challeneged

Dror – המגירה פתוחה או סגורה?

איילת – אַיי יֶיל אִיט- צעקת או לא צעקת?

חבצלת – שיהיה לך בהצלחה לאיית את השם

מיכל – לא, לא מִישֶל – מיכל.

ומורן.