סבתא מימי מאושרת
בודפשט אצלי בדם. תרתי משמע. סבא וסבתא שלי משם. גדלתי על סיפורי ילדות מבודפשט, על סיפורי בריחה משם, עם סיפורי אוכל, על סיפורי אהבה מהדנובה. וכמובן הכל התרגם לשטח – כרוב כבוש, גולש, אטריות עם קקאו, עוגות שמרים, חולצות ריקמה, מעילי צמר עם ריח נפתלין.
אבל אני גם ישראלית, אמריקאית, אמא, כותבת, אובדת (לא, זאת לא שגיאת כתיב), ובין לבין מנסה להספיק קצת קלטורה. ככה שבזמני הפנוי אני בדרך כלל לוקחת את הכלב לסיבוב ומקשיבה לפודקאסט של ליאור פרנקל (הי ליאור, אם אתה מקשיב).
ואז אבא שלי הציע לעשות טיול שורשים משפחתי. אממממ….. דבר ראשון אמרתי ׳סבבוש׳ (הילדים היו ממש לידי), אחרי זה חשבתי ׳ווט דה פאק׳ (רק הכלב היה לידי) ובסוף אמרתי ׳יאללה, נזרום׳ (כי הרי זה מה שכל אמא פולניה, אני גם משם, אומרת להכל, לא?!).
לא כ״כ ידעתי למה לצפות, איך זה יתאים לילדים פלוס הורים פלוס סבא סבתא, ואיך מתכננים 5 ימים של הכל והכל. וכמובן – איך נשארים שפויים כי הרי בסה״כ ׳לא באנו להנות׳. ׳אני פה בשביל הילדים׳ ו׳על אמא לא אומרים היא׳.
שלוש שעות מתל אביב | קצת יותר מניו יורק
אז בעזרת המלצות מהבלוג המדויק והמעורר השראה (או פינטוזי לילה מאחורים) רואה עולם של מיכל בן-ארי מנור, בעזרת אבא שלי ובעזרת אלוהי easy jet ישבתי, תכננתי, אירגנתי ועשיתי הרבה תרגילי מיינדפולנס לפני.
ואסכם שניה לפני שאמליץ – היה אחלה טיול, קצת מעולה, שילוב טוב של הכל ומזג אוויר בהזמנה.
יום 1 : נחיתה בבודפשט + שיטוט רגלי לאורך הדנובה וגשר ה Lanchid
נחתנו לפנות ערב והגענו למלון Starlight Suiten Hotel Budapest.
מטר מהנהר, ומטר וחצי מהגשר. יצאנו לשיטוט רגלי של נוף מעלף של אורות הלילה העירוניים ותמונות רומנטיות (ממש רומנטיות – 3 ילדים, סבא סבתא, בן זוג שבודק מיילים ואמא אחת ש trying to keep it together ). חיפשנו קיורטוש כבר בערב, לא מצאנו והלכנו להתמוטט בחדרים המאוד מאוד מרווחים ונוחים.
יום 2: גשר + ארמון + משמר המלכה + מבוך תת קרקעי + הבזיליקה + ערב בסביבות ה + שוק לילה
קמנו יקיצה טבעים של פנסיונרים בני 92. ארוחת בוקר סבבוש במלון ויצאנו לכבוש את העיר.
חצינו שוב את גשר Lanchid והלכנו לקחת את השילוב של מסוע ורכבל לראש ההר לראות את ה Buda Castle. ארמון מקסים, על ראש ההר שצופה על הנהר והעיר. במתחם יש מוזיאון, תצפית והליכה נהדרת למשמר המלוכה והעיר העתיקה.
לגבי הרכבל – אפשר, אבל לא צריך, להזמין מראש כרטיסים. אנחנו לא הזמנו, היה תור קצר. ברגע האחרון הפסיקו את תנועת הרכבל לאיזה תיקון ועלינו את ההר ברגל – באמת לא סיפור, הדרך קצרה ויפה ממש.
למעלה, בראש הגבעה שוטטנו בין הארמן לכיוון העיר העתיקה על הטיילת עם הנוף שמעולה לתמונות אינסטוש, עם או בלי פילטר. ניתן להכנס למוזיאון, אבל החלטנו שעם הילדים זה לא כ״כ מתאים. בעיקר עניין אותם להתרוצץ, לדפוק סלפיז וללכת לשירותים 3 פעמים.
משם הצפנו (הכל באותו מתחם) לראות את חילופי המשמר – חמוד, קצר, אטרקציה של ׳אם אתם בדרך׳.
אחר כך המשכנו צפונה הליכה קצרצרה לאיזור העיר העתיקה – סמטאות ומבנים ישנים, אל מאוד צפופים, שבהם חנויות מזכרות, בתי קפה ומסעדות.
האטרקציה הגדולה פה היתה המבוך התת קרקעי. מסלול של כ 1-2 ק״מ, כולו בשבילים תת קרקעים כשבכל מקטע יש קטע אחר – דוגמא של לבוש האנשים כשהמחילות היו בשימוש, מוזיקה מיוחדת, איזור אחד חשוך לגמרי שבו מתקדמים רק ע״י תחושת הקיר, ועוד. הילדים מאוד מאוד מאוד נהנו. אני סימנתי עוד ׳וי׳ על קטגוריות ׳אם השנה׳.
בהמשך השביל צפונה יש כנסייה עם עיצוב מקסים, פסל זיכרון ושוב תצפית מרשימה ממבצר הדייגים. משם הלכנו לאכול וקינחנו בנוף היפיפה וקפה מסאטרבקס. כל אותה העת הילדים רצו, חזרו, עלו, ירדו, עשו הרבה רעש והוציאו המון אנרגיה (יש!).
מנוחה במלון וארוחת ערב פה, ממש מרחק הליכה מהמלון ומדרחוב הערב ליד הבזיליקה של סיינט איסטבן. במדרחוב בתי קפה, מסעדות, גלידה וכל מיני חנויות מתוקות. בבזיליקה יש קונצרטים – ממליצה לבדוק מראש אם יש משהו שמתאים לכם. הרחבה ענקית, הילדים התרוצצו, אנחנו שוטטנו לאיטנו וממש לא מיהרנו לחזור למלון.
יום 3: פארק מים
פה החלטנו שדי, מספיק עם השטויות וצריך יום אחד שכולו תרבות מקומית, הסטוריה ומעט מאוד אדרלנין…אז לקחנו את הילדים, ואת עצמינו לפארק מים!!! (אני ממש מזוכיסטית לעיתים) Aquaworld Resort Budapest
חצי שעה מהעיר, תור לא קצר בכניסה ויום שלם של פעילות, לצערי גם שלי. כל פנטזיות ה ׳לכו תעשו כיף ואני אשב לי פה לבד בחושך׳ לצערי נגוזו וגם אני מצאתי את עצמי בבגד ים (!), מתרוצצת (!!) ועולה על מגלשות עם שמות כמו ׳הקמיקזה׳ ו׳טייפון׳ (!!!). אושר.
אחרי יום כזה, פשוט התמוטטנו.
יום 4: בית הכנסת היהודי + השכונה היהודית + גלגל הענק + אנדרטה של הנעלים על הדנובה
להפתעתי כשאמרתי לילדים שהולכים לבית הכנסת היהודי הם לא עשו קולות של קרנפים וזרמו איתנו. אנחנו לא חזקים במסורת או דת אבל הרגשנו שדווקא פה חשוב כן לחוות באופן משפחתי, במיוחד עם הקשר שלנו ליהדות הונגריה. צעדנו לכיוון, היה תור אאאארוך לכניסה אבל זז מהר והיו שם המונים, ממש לא האמנתי. המון אנשים, המון מדריכי טיולים, בתוך בית הכנסת יש הדרכות חינמיות בשפות שונות שלא צריך להזמין מראש פשוט מצטרפים והן קצרות וקולעות ומאוד מעניינות. הצטרפנו – הילדים קצת הקשיבו, קצת הסתובבו וגם אם עשו רעש, זה ממש לא הפריע לכלום שם. כל הסיפורים ששמענו נגעו לי באופן אישי, עיניי טיפה התלחלחו, טיפה, אפילו אני….. שאני בדרך כלל כל כך רדודה ודי נמנעת מהסטוריה דכאונית בטיולים מלאי מצב רוח טוב (ב 90% מהזמן כשהילדים לא מנג׳סים על איזה סרטון ביו טוב או קנייה של ארנב חשמלי).
משם המשכנו בקו ישר (לא בדיוק…יותר בצורת המסלול של בני ישראל בסיני) לגלגל הענק.Budapest Eye. כן, תיירותו ודביק – אבל כ״כ כיף (אמרה זאת שהיתה ממונה על כל התמונות של המתבגרת בשביל ה story).
וממנו צעידה זריזה לראות את האנדרטה לזכר רצח יהודי הונגריה על גדות הדנובה. כ״כ שמחה שניגשנו לראות. קצת חששתי מה אסביר לילדים אבל פשוט סיפרתי את הסיפור וקישרתי לסיפור המשפחתי. המיצג של הנעלים כ״כ נגע להם, במיוחד נעלי הילדים. אמנם לא פשוט אבל בהחלט ממליצה לגשת ולראות בפורום משפחתי.
יום 5: האי מרגרט + הגן הבוטני + השוק המקורה + מסעדת For Sale + רחוב ואצ׳י
התחלנו את היום באי היפה, הירוק והשקט. Margaret Island. אין פה יותר מידי – אבל האווירה של טבע באמצע העיר פשוט מקסימה, במיוחד בתקופת השלכת. יש פה גן בוטני קטנצ׳יק אבל מיוחד, מסלולי הליכה, מגדל תצפית ובקיץ גם דוכני אוכל. מאוד נהננו מהשיטוט אבל גם רצינו כבר לחזור לנשום עיר.
מפה לקחנו מונית לשוק המקורה Great Market Hall – בקומה התחתונה ראינו בעיקר סלמי, סלמי ועוד סלמי, גם ירקות ופירות, פפריקה מכל הסוגים, שוקולד ועוד. בקומה העליונה מזכרות הונגריות שבעיקר made in china. הכל מהכל – קוביה הונגרית, חולצות רקומות, בובות, אולרים, והכל שטויות שמחלקן הצלחנו להסיט את עיניי הילדים ומחלקן ממש לו וכן יצאנו משם עם שקיות ששבע דקות אח״כ כבר לא זכרנו מה היה בהם. אבל כולם יצאו שמחים ומרוצים.
את ארוחת הצהרים עשינו, אחרי תור ארוך במסעדת For Sale, שמסתבר מומלצת לכל הישראלים. בדרך כלל אני מנסה להמנע מכאלו – כאילו מקומות שישראלים, ובכלל אנשים, מגיעים אליהם. כזאת אני אנטי סוציאלית וסנובית לאללה. לפחות זה מה שאומרים עלי….אה…לי….ישר לפנים…. אבל היא ממש כייפית והעיצוב מדליק אש. For Sale – אחלה אוכל הונגרי, אחלה באלגן בדיוק במינון המתאים למשפחה שלי. (אה ואם אתם שם ואתם מוצאים פתק על הקיר, זה הקטע שם להשאיר פתק על הקיר, מ׳ליבי׳ תדעו שזה שלנו….)
היא נמצאת ממש מול השוק וממש בתחילת רחוב וואצ׳י שהוא רחוב השופינג העיקרי (אני בטוחה שהמקומיים לא בהכרח קונים שם אבל לתיירים – יש שם הכל מהכל, גם מותגים וגם חנויות מיותרות לחלוטין אבל כמובן שגם אליהן נכנסנו).
טיילנו, אוירת החגים כבר היתה באויר, קנינו (קצת!) וסיימנו יום נהדר די שפוכים במלון.
זהו, veni vidi vici, אמנם זה לא בהונגרית אבל מספיק קרוב. היה טיול ממש נהדר, קליל, לא דרש הרבה הכנות והתאים באמת לכולנו. אמנם בודפשט היא לא ניו יורק. אבל היא בודפשט.
עוד המלצות שחלקן הספקנו וחלקן לא:
מתוק וגם אוכל
וגם כמה ברים שבהם נעים עם בני נוער מבוגרים יותר –
עוד כמה טיולי ׳בגידה׳ בניו יורק:
