ארוחות עסקיות בניו יורק | החברים של דקלה

(*בסוף כל הפרטים על הארוע…)

״אנ׳לא מבינה, אז מה הפואנטה? למה את עושה את זה?״

״כי אני אוהבת את זה…..״

צללה לניו יורק

אבל בימינו, אהבה זה מספיק?  ככה פשוט באה מאהבה?!

אה…נכון…דביק אבל הכי רלוונטי פה. ואולי בכלל לכולנו. הממממ. עמוק משהו.

אבל לעניינו.  אשה, יזמית, עם דרייב מטורף, מכירה, מוכרת, יצירתית שכולה חיוכים ורצינות בו-זמנית. הראש שלה לא מפסיק לעבוד ולעיתים יותר מידי קרובות היא חיה על אדים ולא על שעות שינה.

מישהי שגורמת לכן, לי, לרצות לכבוש את הדבר ׳הזה׳ שאנחנו רוצות ליזום, ליצור, לבנות, לנהל ובו לשלוט בהרגשת הישג והעצמה.

היא צללה לתוך עולם ניו יורק בלי ממש להכיר, עם כמה חיבורים ועם חלום. נשמע קיטשי – אבל זה ככה – חלום להביא לפה את מה שעשתה שם. וההפך.

מנצחת על כל העולמות

אסביר.

דקלה מנצחת על הקבוצה החברים של דקלה  – שהקבוצה בפייסבוק היא רק קצה הקרחון. המהות היא מיזם ארוחות (סוף) של חיבורים (מקצועיים אבל לא רק) של אנשים (אחד|אחת כלי|כלה) והרבה השראה יצירתית, עסקית ודחיפה לעשייה מטורפת. וגם כאן, כמו עם נשים נוספות שהעיפו אותי (במובן הטוב) הפילה אותי בקסמה.

לדקלה עסק למיתוג פנים לחברות, בלי ניימדרופינג, אבל עם המותגים הגדולים בשוק.  היא יודעת לדבר שיווק, מיתוג, שפה ארגונית. כעצמאית, הגדירה שעות גמישות אבל עם זאת את 24 השעות ביום היא מותחת ל 78. בגלל ש׳זה מה שאני אוהבת׳. אבל…לא הכל ורוד, עבודה קשה בנוסף להורות משותפת…לא פשוט לפתח קריירה. אבל לא זה הקטע פה …..

בין כל הג׳ינגולים היא מצאה את עצמה כל הזמן עושה חיבורים בין אנשים – מדברת עם מישהי וישר עולה לה שם של מישהו לחבר לה (מקצועית), מדברת על נושא אחר עם מישהו וישר קופץ לה רעיון לחבר לחברה אחרת. …אז עלה רעיון (בין הסעות לחוגים להכנסת הכלים למדיח באמצע הלילה) להושיב את כל ה׳חיבורים׳ האלו במקום אחד. לרכז את כל החברים ׳השווים׳ ולהגיד להם – תדברו, תחליפו רעיונות, תשתפו במיזמים, תכירו!!!

פיין איז הר מידל ניים

אבל….כמו כל דבר שדקלה עושה. זה חייב להיות פיין. זה לא הודעה בוואטסאפ לשבת בבננה ביץ על אבטיח (not that there is anything wrong with that) – זה להרים מיזם כזה אישי על הגבול המקצועי בטוב טעם. מדויק, יפה, נשי, רציני שישאיר טעם של עוד. *את כל זה כמובן אני מסכמת פה – בתחילת הדרך היא עוד לא ידעה לאן המפגש (שהפך לעוד הרבה מפגשים) ילך, וגם לא היה תכנון שילך קדימה.

אז לפני הכל – מיתגה (עם אחותה המעולה), עיצבה, חיפשה תוכן (אוכל, קדימה אוכל), בררה מקומות (עם כל הקשרים בברנז׳ה), בחרה בפינצטה אנשים. והושיבה את כולם לערב בילתי נשכח.

מפגש אחד הפך לחמישה, חמישה לעשרה, עשרה ל 15 ובפתאום היא סגרה שנה של מפגשים.

מפגשים שהם roundtable של אנשים שהם הקרם דה לה קרם כשהיא מנווטת את התוכן, עם מי היא ממליצה שכל אחד ואחת ידברו ולאן השיחה תוביל.

קהילה, אונליין ואופליין

אז מהאופליין הסיפור החברתי הזה עבר כמובן גם לאונליין, ודקלה מצאה את עצמה עכשיו גם מנהלת קהילה, מארגנת הרצאות, מושכת פנימה אמנים ומעל הכל היא מנצחת בעדינות, בחן, בפרגון אין סופי ועדיין, כמו הרעיון הראשוני – לחבר בין אנשים. הארוחה היא רק האמצעי (טעים אמנם) אבל לא הפואנטה.

ואז אחרי שהשמועה עשתה לה כנפיים בישראל, בכל מיני מטבחים וסלוני אירוח סודיים, בין חברות, בין יזמים, החיוך עם הליפסטיק האדום אש של דקלה….התחיל לצוץ באזני הניו יורקריות. גם הן רוצות. גם הן רוצות שיושיבו אותן סביב שולחן עם אחרות ואחרים שווים שמדברים בשפה שלהן  – והכוונה היא לא רק לעברית.

אז דקלה, כמו דקלה, לא אומרת לא. מכלום, מרימה עכשיו את המיזם בניו יורק, כי בתכל׳ס המקום הוא אכן ההשראה אבל האנשים, הנשים, פה המהות.

מבוקרסז לג׳ימי צ׳ו

אוקי – אז סבבה – מילים יפות, מפרגנות, אבל שניה, ת׳כלס  – שווה?

אז ככה – בלי הרבה הכנות, בשיא הספונטניות, עם החיוך המהמם (וכן, עדיין הליפסיטק האדום אש), היא (דקלה ) הקפיצה אותי מעכשיו לעכשיו, מבגדים שהם שילוב של חולצת קורס מכיו״ת והשרוואל, לאובראול ערב שחור עם סטילטו (לא, לא ג׳ימי צ׳ו אבל פראדה…עושה את העבודה?! עשה!), בלי פן אמנם אבל עם מבט שוקיסטי של הילדים לעברי בשבע בערב, שהם ישר שחררו ומסתבר  (לכולנו פה בבית…..suprise!) שאפשר לאכול ארוחת ערב מול הטלוויזיה בלי אמא כשכל דקה ׳אמא, בא לי מיים|טוסט|סטייק טרטר״. אז יצאתי לגלות על מה כל הבאז.

והשמועות היו נכונות – הכל בדיוק. בדיוק יפה, בדיוק חצי סודי, בדיוק מעוצב, בדיוק, טעים, בדיוק האנשים, בדיוק המוזיקה, בדיוק הפרגונים, בדיוק ההשראה, בדיוק חיבורים, בדיוק השיחה, בדיוק. פשוט בדיוק. לא מגלה עוד – אתם חייבים לבד לגלות. בניו יורק, בישראל. תבחרו.

ניו יורק ניו יורק

בסוף החודש ארוחת החברים של דקלה בניו יורק

שתדעו, ולא תגידו שלא אמרתי, וששמרתי את כל הטוב הזה לעצמי…

ארוחה ראשונה 27/10 סופרסונס ניו יורק מארחות את החברים של דקלה עם הרצאה: סמדר שכטר הקברניטה הראשונה של אלעל.
ארוחה שנייה ב 1/11 עם הרצאה: נועם ברדין מנכל וויז.

את שתי הארוחות יבשל שף תומר אביטל, אקזקיוטיב שף של עינת אדמוני. תרשמו פה

חוויה טרנזאטלנטית מיוחדת במינה בעיר היפה בעולם (לא, אין פה מקום לויכוח  – בכל מובנים).

צאו לבלות.

עוד חוויות מקוריות בניו יורק

טיול עצמאי בבושוויק, bar hopping, סדנת אפייה של מקרונים

עוד נשים מעוררות השראה בניו יורק

מנהלת קהילת אמהות בניו יורק, מרצה ובעלת חזון בכל מה שאופנה, הצלמת שלי מהבית

ואחרון חביב: המדריך הניו יורקי על כל המקומות המיוחדים שלי בעיר 

שבע שעות אחורה | מדריך לאוהבי ניו יורק