התחילה היום סופה שמדברים עליה כבר שבוע או יותר. וכמו שדני רופ המקומי חזה – הסופה התחילה בדיוק בשעה הצפויה. שלג כבד, יפה, לבן. הילדים היו בעננים, גם אני שמחתי בשמחתם ויצאנו בבוקר מוקדם ברגל למסגרות השונות.
אחרי שכל אחד מהם הופקד במקומו – הגיע תורי. טובי ואני לא התפנקנו בפוך עם שוקו – אלא לא ויתרנו על החוויה ועלינו למעלה לצלוח כמה תערוכות חדשות שהיו שוות את הקור, הרטוב ודחיית ארוחת הצהריים
