את דנה הכרתי דרך הקבוצה הניו יורקית שהיא מנהלת, כשאני ניסיתי לעלות איזשהו פוסט שמסתבר היה ממש לא לעניין (וזה ממש לא מפתיע…). והיא כמו דנה, היתה כ״כ רכה ומהממת שרק רציתי להיות הבסטי שלה forever and ever ….ומשם הסיפור שלנו. סיפור אהבה קליל, מלא פלירטוטים, בעיקר אונליין. אז כשהחלטתי לפתוח סדרת הראיונות עם נשות ניו יורק ישראליות מדהימות, כמובן שחשבתי עליה. ראיון עם דנה סיני דנו.
לדנה יש כל מיני כובעים. ׳ה׳ מאמא במאמאנהטן, וכמובן אמא של תמרה ואשתו של אלדד. דנה מטפלת רב–תחומית ומנחה להתפתחות אישית. היא מטפלת בפסיכודרמה, מאסטר ברייקי יהודי ובתטא–הילינג, ובעלת נסיון של שנים בתחומי הטיפול השונים. בעלת תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותעודת מטפלת בפסיכודרמה מסמינר הקבוצים וממש לא מזמן גם הוסמכה למדריכת יוגה קונדליני. בקיצור….אלופה שאין דברים כאלו.
המטרהשלי היתה לעורר דיאלוג קליל, רדוד ושטחי. ודנה, כמו דנה, לקחה אותי, ותכף אתכן, למקומות שלה – אמיתיים, כנים עם המון עומק. בבקשה….
סקס אנד דה סיטי או גירלז?
שתיהן, אוהבת מאד לראות את המורכבות בא/נשים, בטח ובטח בחברויות בין נשים. מה שלא יהיה, זה לא מזכיר בשיט חברויות בין נשים ישראליות. משהו באופי של החברויות הוא אחר. אולי בגלל שיש משהו בישראל, בצבא, בסלנג, באופי… לא יודעת. אבל אני והחברות שלי מזכירות חיבור בין סיינפלד, פריינד, גירלז וסקס אנד דה סיטי. עוד לא המציאו את הסיטקום, כמו שאומרים 🙂
מי את בניו יורק: קרי, סמנטה, שרלוט או מירנדה?הנה, מרני, ג׳סה או שושנה?
אני לגמרי מאמאנהטן. שוקלת להציע ל HBO את הסדרה הבאה שלהם (הערת המחבר….ל ג מ ר י!!!)
את חיה בשגרה או בסרט?
בסרט בתוך השגרה, אחרת אני אמות משעמום
׳ה׳מקום שלך בעיר – פרטי ונמקי
כל מקום שמזכיר לי ים יהיה המקום שלי. ובסופו של דבר, עם התה והלימון והספרים הישנים, על הספה בסלון, ליד המתולתל והקטנה
חברות– מי ומי?
משתדלת להיפגש בכל שבוע עם מאמא מהקבוצה. לא תמיד זה מתפתח לחברות סטייל חסמבה, אבל סקרנית להכיר אנשים חדשים ואמהות בעיקר. אין עלינו. תכלס.
הדבר הכי משמעותי|כייפי|מדהים|שעשית בעיר בזמן המגורים פה
המעבר לכאן היה משמעותי מאין כמותו, גיליתי על עצמי דברים שלא האמנתי שאגלה. למדתי שאין דבר העומד בפני הרצון. הבנתי שהכל פה עובד אחרת וזה הצריך ממני להיות יצירתית. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא סיום קורס מורות לקונדליני יוגה עם התמחות בנשים בהריון. הלימודים ארכו חצי שנה, בשעות מוקדמות (אבל ממש, חמש לפנות בוקר) ועד שעות הערב המאוחרות, הרבה קריאה באנגלית, קורס שהיה מעבר ללימוד התנוחות עצמן אלא הבנת הקונספט, שינון של מנטרות, שילוב של כל זה בחיי היומיום שלי. דבר משמעותי נוסף הוא החבור שיצרתי עם הקהילה הישראלית כאן, מרגישה שזה לא מובן מאליו עבורי ושיש לנו כאן קהילה מדהימה, תומכת, נוכחת, פועמת.
הזדמנויות שנוצרו בעקבות עבודה או חיים בניו יורק?
כל מפגש בעיניי הוא פתח להזדמנות. בהווייתי, מאד אוהבת לחבר בין אנשים לאנשים, אנשים למקומות ועוד. אני אתן דוגמא: דרך MaManhattan פגשתי את רתם הברוקרית שעזרה לי למצוא את הדירה שבה אני מתגוררת כרגע, מי שהכירה לי אותה הייתה אסנת, אמא אחרת מהקבוצה. ואז הייתי צריכה מישהו שיתקין לי ארונות בבית (אמריקה, מה נסגר עם זה באמת?!) והגעתי לליאור, בעלה של סיון מהקבוצה, שהתקין לנו בכשרון רב. חיפשתי נגנית לאירוע שהפקתי מטעם העבודה, אביגיל הקלרינטיסטית מהקבוצה הופיעה אצלי באירוע. רציתי לארגן מפגש לאמהות בהריון ביחד עם שירי, יועצת הנקה ומדריכת הורים לתאומים, גם היא מהקבוצה, חיפשנו מקום, ואביה, אמא נוספת מהקבוצה, הסכימה לארגן את כל המפגש ולארח את כל האמהות. הקבוצה הזאת היא דוגמא אדירה לבניית קהילה מאון–ליין לאוף–ליין, שלדעתי צריך ללמוד עליה באוניברסיטה, היא יחידה ומיוחדה , ואני מברכת עליה בכל יום
מה הכי חשוב לך בעיר כאמא או אשת מקצוע?
חשוב לי להרגיש שיש לי חופש יצירה, שאני יכולה להביא לידי ביטוי את כל החלקים שבי. במהותי, אני תראפיסטית, קהילתית, אמהית. כשכל האספקטים האלה ונוספים יכולים להתקיים יש שקט בבית. אם זה לא קורה, זה מתסכל ואז נכנסת לעבודה פנימית.
למשפחה – מה ניו יורק עשתה לכם?
מעבר ליבשת אחרת מטלטל את כל המערכת. אין פה טוב או רע, יש פה פשוט מצב נתון, כי דברים משתנים והמרחק מהארץ עושה את שלו. חברה אמרה לי פעם: כאן, או שהזוגיות נמצאת במצב מצוין או במצב זוועה, אין באמצע. ואני מסכימה. למדנו כאן לסמוך אחד על השנייה ברמות אחרות, להתייעץ, לפרגן, לתמוך. יש כאן הקשבה אחרת. טפו טפו. קשרים בכלל הם עניין דינאמי, אז חשוב להבין מה אני עושה כדי לשמור על הקשר ברמה שרצויה לי. וזה נכון לגבי קשרים מכל הסוגים, חברויות, משפחה, בן זוג, ילדים…
פריט הכי שווה שרכשת בעיר?
הגעתי לכאן עם שתי מזוודות. זה אומר שמרבית הפריטים שלי נותרו בישראל . כחדשיים לאחר הגעתי, חברתי כדיה עשתה מסיבת "החלפות", כל אחת הביאה פריטים שכבר לא רצתה. באתי בידיים ריקות ויצאתי בידיים מלאות. במפגשים הבאים כבר הגעתי עם דברים. זה ריגש אותי, כי הייתה שם נתינה מסוג אחר, כי הרגשתי שזכיתי במשהו, כי הבנתי שכסף הוא לא העניין, אלא חברות. נשים שולטות, תמיד אמרתי.
מה ׳ה׳חנות שלך בעיר?
חנות בגדי וינטג' מדהימה בוודסטוק, בכניסה מצד ימין
ושאלה אחרונה. בעיר הזאת המטורפת, מה המקום אליו את בורחת?
ללב פנימה. רק שם מקבלת את התשובות שמחפשת.
wow!
למי שעוד לא שם: Mamanhattan
ולמי שרוצה לקרוא עוד ראיונות עם ניו יורקריות ישראליות מ ה מ מ ו ת. אז בבקשה
