נשנושים, נעליים וניו יורק סיטי | מסעדות אהובות בניו יורק

לאכול בסטילטו אבל לא רק…

המסעדות האהובות עלי ב NYC

את העיר אי אפשר לחוות רק דרך הרגליים. חייבים גם דרך הבטן – וכן, אח״כ חייבים דרך הרגליים כי אין ברירה אלה להוריד בהליכה|ריצה|ספינינג|סטפ|ריקוד|זומבה או אפילו טוורקינג (כן, גם לזה יש חוגים …….) את הקלוריות או לפחות לעשות מקום לארוחה הבאה.

מהר מאוד בעיר הבנתי שלא רק שאני אוהבת לאכול (זה הבנתי מגיל אפס) אלה לאכול אוכל טו-אוב במקומות קטנים, מתוקים, אחרים ולא כמו כולם. אז נכון שכשנפתחה מסעדה חדשה, כמו כל יפי ויפות מנהטן עטתי עליה (מה?? אני לא בקטגוריה??) אבל בסוף היום, או השבוע, אחרי ימים מאתגרים במיוחד (סופת שלג, ילד חולה, בעל בחו״ל או בעיקר כשכולם ביחד) אני ברחתי לחוויה הנהדרת של אוכל, אוירה וחברה.

רוצה לשתף במקומות האהובים עלי בעיר. בחלק הייתי המון, בחלק פעם אחת אבל השאירו כזה טעם של עוד. חלק פיצים, חלק גדולים ומתויירים אבל כולם עשו לי את זה. מה זה ה׳זה׳ הזה? תצטרכו לדגום ולהבין לבד. (אבל לספר לי!!!)

דיסקליימר – אני לא מבקרת מסעדות, לא ממש יודעת לבשל (בקושי קציצות) אבל אוהבת לאכול עם הרבה רגשות אשם אחרי כל טירמיסו או פסטה פרוטי דה מר.

בתאבון

Aria Wine Bar

 Perry St 117 , West Village

תמיד כששואלים אותי על מסעדה – זה המקום שקופץ לי לראש. הכל בו, לי, מושלם. הייתי שם עם אחי, עם חברות מהארץ, אישה אחת מיוחדת בדרך להרווארד, עם שני גברברים שתמיד מחבקים בדרך ל…או מ….

המקום קטן, לא שקט, צפוף טיפה, אינטימי. ממוקם בפינת רחוב. אפשר לשבת על הבר או על כמה שולחנות שמפוזרים או על החלון.

האוכל הוא עם ניחוח אילטקי חזק אבל הפוקוס הוא כ״כ לא פסטה וממש לא מנות ענק. צלחות קטנות שממלאות את השולחן, חמות חמות עם טעמים מאוד מאוד חזקים שנשארים על השפתיים בחלומות הלילה.

מה אני אוהבת שם? הכל. אבל הנה הפייבוריטים:

Costicine di Aguello צלעות כבש ברוטב בלסמי. עסיסי. נימוח. ללקק את השפתיים

Tortellini d,Aragosta טורטליני לובסטר ברוטב ורוד (יענו וודקה). הטעם כ״כ עדין והפסטה רכה כמו קצפת.

Manzo פילה מיניון מדויק, רך, שאוכלים בקוביות קטנות

La Esquina

 Soho, 114 Kenmare St

מסעדה מקסיקנית. אבל נראית כמו קיוסק או דיינר על הדרך. זה הקטע. מגיעים (אחרי שהזמנתם מקום המון זמן מראש) למה שנראה כמו קיוסק של שווארמה, רק במקסיקנית, אבל אחרי לחיצת יד סודית, קריצה בעין ימין וקפיצה על רגל אחת מזמינים אותך לעולם שלם מתחת לאדמה. (סתם….לא צריך את הקריצה או קפיצה על רגל אחת. רק את לחיצת היד שאתם מגלים עליה מראש שגמד צולע מתקשר אליכם באמצע הלילה לגלות….)

אניוויי…..יורדים במדרגות חשוכות, דרך המטבח הרועש, באלגן, עמוס והומה (כבר כאן מתחיל הכייף) לחלל חשוך אבל cooooool. בר סוף – צבעוני ובסטייל אש. פינות ישיבה קטנות סטייל ספיקאיזי קו נטוי שנות ה90. החלל גדול, מוסיקה והמון שולחנות בכל הגדלים באגפים שונים מסביב. והאוכל. או האוכל.

מקסיקני אסלי.

אני מתה על de Pulpo תמנון מ ע ו ל ה. טרי (כמובן), חמצמץ ומרענן

Barbacoa כתף עגל. מתפרק, מתפצפץ בפה, מתקתק

וחייבים (כי כולם) לטעום את התירס המטוגן.

אה – ולהתחיל קודם כל בבר – חייבים – איזה דרינק צבעוני לפתוח את הצ׳אקרות.

dumpling man

100 St Marks Place באיסט ווילג׳

נתחיל בזה שזאת לא מסעדה – יש פה אוכל – אבל זה יותר כמו חור בקיר. בחור הזה יש כמה כסאות בר (בערך 4) קופה ומתחם של מטר על מטר שכל מה שרואים שם זה דמפלינגז. המון המון המון דמפלינגז שמכינים ממש מולך. טעימים שבא לך לצעוק מהגג. לא, אין תוספות, אין ממש צלחות. יש רק דמפלינגז מכמה סוגים – עוף, שרימפ, חזיר, צמחוני והכי הכי הכי זה הסוג שיש בפנים (מממש בתוכו) מרק. נכנסים, מזמינים, יושבים, אוכלים. בלי קשקושים. יש להם גם משלוחים אבל המיקום על רח st marks המדליק, צבעוני, כייפי, צעיר, המום סטודנטים מNYU – אז הכי כייף לבוא לאיזור. זאת לא ארוחה 17 מנות אבל סוגרת את פינת הטעים+שונה+מפתיע+משביע לאללה+fun fun fun.

לטעום מהכל – במיוחד מהsoup dumpling

Red Farm ו Decoy

בWest Village, 529 1/2 Hudson St

אי אפשר לעשות הזמנות, לפעמים עומדים בתור מלא זמן, מידי פעם צריך לחלוק שולחן בשולחן הארוך באמצע.

הקטע פה זה שהכל ממש farm to table – טרי, מעבר לסיבוב.העיצוב נגיש ונינוח – עץ, אסמי כזה. האוכל עם ניחוח מאוד אסייתי אבל מודרני. הרבה מנות קטנות. תקשיבו – באמת באמת טעים מאוד מאוד. האוירה נינוחה, לא מלחיצה, מוארת, לא מחייבת. מה להזמין? Yuzu Wasabi Shrimp, Pork and Crab Soup Dumplings, Diced Lamb, Black Cod

טוב, די, אני יכולה להמשיך….אבל הבנתם. הכל טעים

ועכשיו הבונוס – Decoy Bar

בWest Village, 529 1/2 Hudson St

מתחת לRed Farm, ממש כמה מדרגות מתחת יש מסעדה חשוכה ושקטה שנקראת Decoy. גם סיני אבל פה הקטע זה Peking Duck. אתה בא לפה אכול את הברווז המסורתי עם כל הקשקושים מסביב. יש עוד מנות – שאני בטוחה שהן מעולות….אבל עזבו – זה לא צ׳יינה טאון באוירת הבאלגן והכאוס אבל החוויה משאירה אתכם מלקקים את האצבעות, מונית ולמיטה.

מזמינים את הפקינג דאק (או פאקינג דאק…תלוי כמה עצבניים אתם) , מקבלים אותו חתיך על הצלחת, עם הפנקייקים האלו שעוטפים אותו עם הירקות והרטבים….טיפ טיפה עבודה (גלגולים גלגולים) ו….טעם גן עדן.

פה אפשר להזמים מקום מראש עד חודש לפני.

זהו להפעם. מבטיחה עוד אחרי שתדגמו את אלו.

יאללה – לעבודה! בתאבון.