המלצות לילדים, אבל לא רק, במנהטן | סדנא, מרחב שיטוט אינדור, מסעדה שכונתית וגלידריה קצת שונה

חזרתי עכשיו מניו  יורק. אני לא כ״כ רוצה לדבר על זה. ז״א אני מאוד רוצה לדבר על זה אבל לא על הקטע של ׳חזרתי׳. 

כשבעלי (שיחייה) אמר ׳אולי  נקפוץ לניו יורק בפסח׳ בררררור שישר קפצתי על הנסיעה. ועל הדרך אמרתי ׳סבבה – אבל עם הילדים, ל6 ימים, ממלאים את הלו״ז בלי אפשרות לנשום, וכמובן מפרסמים הודעה בניו יורק טיימז׳. לא ככה?! 

ככה בריבוע. עוד יסופר מה ואיך היה אבל שניה לפני, אחרי פגרה של 6 חודשים מהעיר הגדולה – כמובן כמובן כמובן שהיא עדיין הצליחה להפתיע. 

והפעם רק לילדים (ולהורים שלהם כמובן)

למי: להורים, ילדים ולא רק

מתי: שבתות בבוק

איפה: צ׳לסי

בשבת הראשונה שלנו בביקור כ״כ התבלבלתי ממה אני רוצה לעשות בפורום משפחתי דביק, שבעלי מצא אותי מצונפת על רצפת האמבטיה (עם אריחי סאבווי לבנים ועיטור שחור מסביב וברזים בצבע פלטינה בלופט האסלי מעל מסעדה וייטנמית על רחוב גריניץ׳ בטרייבקה שהצלחנו למצוא דרך airbnb…..אבל i digress) ומייללת. לא ידעתי מה לבחור קודם. הוא כגבר רציני, אכפתי ואוהב, אמר לי באלגנטיות באוזן ״תגרדי את עצמך מהריצפה ותכנסי כבר לאובר״ ולקח אותנו למקום הכי תיירותי שיכול להיות ביום שבת סגרירי וקריר. למוזיאון הוויטני. שלא תבינו לא נכון, מתה על המוזיאון אבל שבת בבוקר???? גוועלד!!!!!

אממממה…..הצליח לו. בלי להתכוון התגלגלנו שם על שני דברים מרתקים.

http://whitney.org/Events/OpenStudioApril2017

סדנת ילדים מושקעת (לא זרקו לי שני מנקי מקטרות ונייר צלופן ואמרו ׳תעשו כזה כאילו בתיה עוזיאל׳)שבה, בחדר רחב ידיים, עם נוף של ההדסון, סיפקו חומרי יצירה שלא היו מביישים את חלומה הרטוב של כל מורה לאומנות בבצלאל, נתנו נושא מאוד ברור (וכמו משמר המלכה דאגו שאכן לא זזנו ממנו) וכל הזמן חגו מעלינו כמו פיית השיניים לראות שהכל זורם לבבות ופרפרים. לא היינו צריכים להרשם מראש, רק בכניסה. הגענו מוקדם. משם יצא גם סיור לתערוכה במוזיאון שאח״כ עשינו לבד. רגוע, שקט כמייטב המסורת האמריקאית.

למי: לכולם

מתי: תמיד ובימי גשם (כחלק מים טיול באיזור)

איפה: בטרי פארק על גבול הפיננשיאל דיסטריקט

אחד הימים בביקור היה גשום וקר וכל מה שרציתי זה שהילדים קצת יוציאו אנרגיה. לי ממש לא היה כח למשחקיה והגלרוית בצ׳לסי לא נראו לי מתאימות להיפראקטיבי בן 8 שדוקא שם יבדוק מה קורה אם מחבקים את הכלבלב המתכתי של ג׳ף קונץ.

הלכנו למפלצת החדשה שבנו מתחת לפרידום טוואר וה-9.11 ממוריאל. בבטרי פארק על גבול הפיננשיאל דיסטריקט. 

תאכלס – זאת תחנת הרכבת של ה Pathh שמחברת בין ניו ג׳רזי לניו יורק. בפועל זה מבנה ארכיטקטוני מעלף, עם מרחב הליכה, או במקרה של פרי ביטני, ריצה גלגלונים ודילוגים. החנויות ממיטב המעצבים ובנוסף חנות אפל, בתי קפה, פאסט פוד אבל מושקע וטוב ולמעלה בקומה השניה סניף של Eataly — מתחם האוכל הצרפתי האגדי. 

רצנו, אכלנו, עשינו ווינדו שופינג (טוב, נו גם שופינג שופינג) והמון סלפיז. (לא לצפות לדיסנילנד – אבל לסיבוב יפה, נעים על הדרך עם עוד כל מיני)

ואם כבר שאלתם – מה בסביבה? אז… מטר מהטיילת על ההדסון, ממש מתחת לFreedom Tower,  ואם עוד רעבים מתחם האוכל הצרפתי le district

מסעדת Zutto – Japanese American Pub

למי: משפחתי אבל לא רק

איזה סוג: יפני, מבושל – ממש לא רק סושי (גם לבררנים שביננו)

איפה: טרייבקה

אחת המסעדות המתוקות בטרייבקה. היא נחבאת לעין ועושת פרצוף של סתם אחת מבחוץ אבל איך שנכנסים ורואים את השולחן הארוך המרכזי והמטבח הפתוח מבינים שישי פה משהו כייפי. zutto – פאב יפני. לא לדאוג, זה לא מבוסס על בירות או סאקה. אוכל יפני טוב – גם סושי אבל לא רק. ואם הילדים לא בעניין של דברים קצת יותר מעניינים משניצל ואורז….אז יש גם שניצל ואורז. 

מבחר מרקי האודון מקסימים, הבשר יפה ואדמדם, הדגים כמובן עשויים, או לא עשויים, כבקשתך והשירות תיק תק. 

תפסנו פינה והזמנו כמובן יותר מדי מהכל. טעים טעים, בייתי, לא יקר ורגוע.

Frozen Sweet

למי: גם לקטנים וגם לגדולים

מתי: על הדרך בשיטוט בnolita, lower east side או soho

איפה: גלידריה קוריאנית בnolita על גבול הlower east side

בקיצור: גננת קוריאנית (של הבייבי שלי) שפתחה עם בעלה (החתיך) גלידריה עם קטע קוריאני מדליק וטעים. 

בוחרים טעם, בוחרים מלא מלא מלא תוספות, שופכים ומערבלים ומשקשקים ומקפצים ומגלגלים הכל ממש מולך ומגישים כגלילים לעונג צרוף. המקום פיצי, בימים יפים יש תור קצר. 

היינו, חיבקנו את ג׳ן הגננת, שמענו עברית מסביב ואחרי שעה פלוס הצלחתי לגרור את הילדודס משם. 

פוסט הבא – להורים (או כל מבוגר שפוי אחר שלא דופק לו המונה של הבייביסיטר)