הכריחו אותי…אז טוב נו, הסכמתי | דנה סיני מראיינת את באמאשלי

מבוא: דנה סיני, אושיית מנהטן ומנהלת הקהילה Mamanhattan הושיבה אותי לשיחה: 

'תתני לי לראיין אותך', אני אומרת לאנני, והיא עונה לי, 'מה יש לך לראיין אותי, את הכל כבר שפכתי החוצה בבלוג, ואם לא הספיק לכם, חיברתי את זה לספר, מה את רוצה ממני, דנה, באמאשל'ך'. שבע שעות אחורה לאחר מכן, ובהבטחה לטובות הנאה בניו יורק (מה שקורה ב NY נשאר ב NY), אנני מתרצה ועונה על השאלות. אז הנה, נותנת לה קצת מהמטעמים של עצמה, ומגלה אנני, שלא הכרתי מקודם.

גיל

43.5

מצב משפחתי

נשואה פלוס 17… סתאם פלוס 3 פלוס כלב

כמה זמן בארה"ב

או שאלה טובה – 3 בילדות + 4 בנעורים + 11 בשנות ה 20 + 1 שנה לימודים + 4 עם כל הילדים (הערת המחברת: אספיס, מוזמן להשתמש בנתון הזה לספר לימוד מתמטיקה הבא שלך)

שכונת מגורים בניו יורק

באטרי פארק

למה עברת לכאן

לניו יורק עברתי טכנית בגלל הזדמנות עסקית של בעלי ,שיחייה. אבל for the record – הקלות של המעבר היה בזכותי (הוא התחתן איתי רק בגלל שיש לי אזרחות אמריקאית, לא בגלל (אי) יכולות הבישול שלי….סתתתאםםם, נראה לכן?)

אה – ועברנו לניו יורק כי אני גדלתי ממש מעבר לנהר וראיתי כמה הרווחתי מחווית המגורים בחו״ל כילדה – רציתי אותו דבר פלוס מנהטן לילדים שלי. אמרנו ננסה מהנטן – אם יהיה too much – נחצה את הנהר. לא too much ולא נעלים. בול במידה

סקס אנד דה סיטי או גירלז?

סקס אנד דה סיטי, אני קצת אולד סקול, כי אני קצת אולד

מי את בניו יורק? קרי, סמנטה, שרלוט או מירנדה?

קרי קרי קרי קרי קרי קרי

האנה, מרני, ג׳סה או שושנה?

אהבתי את הסידרה – אבל לא מתחברת לבנות

את חיה בשגרה או בסרט?

בניו יורק פינטזתי שאני בסרט כל הזמן – אבל ת׳כלס בין הקציצות, לשניצלים, לניגוב סמארק, לדהירה עם העגלה הצולעת הייתי לגמרי בשיגרה. אז אולי שיגרת הסרט של ניו יורק סיטי.

׳ה׳מקום שלך בעיר – פרטי ונמקי

קפה לאפינג מן בטרייבקה – הכי קטן, שכונתי, שבו ממש הרגשתי שאני ניו יורקרית שכונתית ומרגישה שם בבית. אבל מינוס קפה פלוס תה מנגו (עזבו, אל תכנסו לזה בכלל)

בלוגים שאת הכי אוהבת

יש לא מעט..אני ת׳אמת פריקית של בלוגים. הנה אילו שפתחתי הבוקר

cup of jo

cupcakes and cashmere

roomer

evenyaru

מאיפה צץ הרעיון לכתוב ספר על ניו יורק, ומה החלק שהכי אהבת בכל תהליך ההוצאה לאור של הספר שלך?

הראיון צץ ביום ההולדת ה20 שלי (כפול 2) , כשחברה בשקט בשקט לקחה את כל מה שכתבתי בבלוג הניו יורקי עד אז, ערכה, סידרה, מיינה, כרכה והגישה לי כמתנת יום הולדת ב 4 כרכים – 1 לכל שנה.

פתאום הכל היה מולי בפורמט מרגש.

אז הסתכלתי על הכל, התבשלתי, כתבתי עוד שנתיים בבלוג ואז שאלתי את עצמי ׳אז מה עכשיו?״.

רציתי חוות דעת אמיתית וכנה לגבי הכתיבה והתעייצתי עם כל מיני אנשים – קרובים, רחוקים, כאלו שבחיים לא פגשתי קודם.

שלושה אנשים עזרו לי לקבל החלטה – גילי (בעלי שיחייה) שאמר בשיא הקלילות – אם בא לך, אז סבבה (כן, זה היה מאוד עמוק ובעל משמעות …), יונית צוק (בלוגרית מובילה, מרצה ומלמדת בתחום כתיבת תוכן בפלטפורמה דיגיטלית) שהראתה לי דוגמה של ספר שישר בול בפוני, וזהרה רון (עורכת בחסד והיום כבר חברה) שחיברה אותי להוצאת ספרים פרטית, לאנצ׳בוקס. משם הכל כבר התגלגל, למרות שגם פה היו המון החלטות ולבטים בדרך.

החלק שהכי הכי אהבתי בתהליך הוא החיבור המופלא בין התוכן (שאני כתבתי) לצילומים (שהצלמת ההורסת סיון אסקיו צילמה) לעיצוב הגרפי (של סטודי קרן וגולן). פתאום הכל התחבר למשהו מעל ומעבר לציפיות שלי.

חברות- מי ומי?

בניו יורק אספתי לי קבוצה של חברות אמריקאיות מקסימות, שסלחו לי על כל הישראליות (וגם לילדים ) – כן, היו שם גם ערבי פיצה ויין , בגרביים בדירה, וגם היו שם יציאות מתוקתקות בעיר ואפילו טיולים מחוץ לגבולות המדינה ביחד,

אבל כמובן היו לי 3 חברות ישראליות אמיתיות. כאלו של קיטורים וקללות בעברית, המון השוואות לארץ, התלבטויות ישראל -יו יורק כל הזמן, ואהבה.

הדבר הכי משמעותי|כייפי|מדהים|שעשית בעיר בזמן המגורים פה:

לגלות את העיר לבד – לקבוע דייט עם עצמי ביומן (כל שבוע) ולצאת לגלות משהו חדש

ו…..אותו הדבר עם המשפחה

אה – רגע, גם לפגוש ולראות אמנים בלייב מקרוב – ברוס ספרינגסטין, ג׳ף קונץ׳, סינטיה ניקסון ועוד המון

הזדמנויות שנוצרו בעקבות עבודה או חיים בניו יורק?

או – איפה להתחיל? ההזדמנות העיקרית היא הבמה לכתיבה של חוויות חדשות. פשוט כתבתי, מעין אלבום משפחתי כתוב. משם זה התגלגל לדיאלוג עם קהל, הכרות נשים מדהימות ניו יורקריות-ישראליות שרציתי לספר עליהן, לפריקת קושי או הצלחה בזירה זרה לי.

נוצרה ההזדמנות לכתוב לעיתון מוביל והשיא האחרון הוא אוצרות כל התוכן שכתבתי בבלוג, לספר.

מה הכי חשוב לך בעיר כאמא:

הכי חשוב לי בעיר כאמא   -שחיי היומיום של הילדים יהיו מלאים בחוויות חדשות, שלא בהכרח יחוו במקומות אחרים. מריקוד בלט עם אלווין איילי עד פגישת אסטרונאוט על נושאת המטוסים אינטרפיד. גם ההכרות עם ילדים בינלאומיים אחרים. חשוב לי גם מאוד שירגישו בעיר בבית – להיות מעורבת איתם בחידושים שהם מגלים.

למשפחה – מה ניו יורק עשתה לכם?

ניו יורק מאוד קירבה את חמישתנו. הרי זה רק אנחנו פה – הכל חווים ביחד. הכל חדש לנו יחד.

פריט הכי שווה שרכשת בעיר?

רגע בודקת בארון – שמלת Helmut Lang שקניתי במכירה פרטית עם שמפניה ביד. כמובן שכבר כתבתי עליה.

׳ה׳חנות שלך:

יש לי כמה – קשה לבחור

Madewell

Gilt

Uniqlo

המקום אליו את בורחת:

Aire Spa

למה את הכי מתגעגעת בניו יורק, כשאת לא כאן?

לאנרגיה ברחוב, להליכה שלא נגמרת, לנוף של הנהר

יושבת וקוראת כאן את הניו יורק של אנני וחושבת לעצמי, יו ט'ינק יו קנו א פרסון, והנה, מגלה שכל מיני אוצרות בלומים (צריכה לפלוש לארון הבגדים שלה), ובעיקר מתרגשת מהעובדה שאוטוטו היא מגיעה לניו יורק (היא הלוא על הקו כל הזמן, ג'ינג'ית, אי אפשר להחזיק אותה במקום אחד) , אף פעם לא מספיק לי ממנה, אז מהמם לי שאפשר יהיה להיפגש איתה במגוון אירועים:

1.  ביום שבת, 21 באפריל בשעה 9 בערב, משתתפת בפאנל "Relocation Inspiration " ביריד המעצבים הישראליים ב Jcc Tenafly
2. ביוםשלישי , 24 באפריל בשעה  18:30 מוזמנים לערב השקה של הספר ב wework Downtown
3. ביום רביעי, 25 באפריל בשעה 17:30 מארחת את הבלוגרית, יונית צוק לסדנת כתיבה לבלוג ב 584 Broadway
4. ביום חמישי, 25 באפריל בשעה 19:00 מעבירה הרצאה על כתיבה ובלוג ומה שביניהם ב"חופשי במנהטן" באפר ווסט סייד