בפברואר – מרץ מתכוננים לחום יולי – אוגוסט בניו יורק

Dear Mrs Dudkiewicz

דבר ראשון התיישבתי

כשאני מקבלת מייל עם התחלה כזאת אני יודעת שטוב לא יצא מזה 

לקחתי כוס מים, היגפתי את התריסים והמשכתי לקרוא

״ברצוננו לבדוק איתך( באנגלית כמובן) אם בכוונתך לרשום את ביתך בכורתך בצלמך שאמנם כבר נושקת ל׳אמא תגידי אחרי שאני אקבל רישיון נהיגה, אתם תקנו לי את המיני קופר הכחולה או האדומה?׳ ומצד שני עדיין יש לה שוקו על השפתיים, לקייטנה שוב השנה (אחרי שכבר השארתם פה משכנתא וחצי ב-3 שנים האחרונות) ואולי בדרך למכור את אחד מאחיה כדי לממן שבועיים של צחקוקים ושיעורי מקרמה?״  

טוב , הם לא בדיוק ניסחו את זה ככה אבל אני בטוחה שזה מה שהם חשבו בזמן שהם ביחד, כל צוות המדריכים,  ביד אחת כתבו את המייל וביד השניה הזמינו טיסה מסביב לעולם עם הכסף, יותר נכון האונקיות, זהב שהם הרוויחו מהורים של ילדות מתבגרות מחוצ׳קנות שאין כל סיכוי שנשרוד איתם את הקיץ בבית.

אז עכשיו מרץ. הקרח עוד לא לגמרי הפשיר בניו יורק ובאבן יהודה עדיין מסתובבים עם בגד הים השלם ולא הביקיני. אבל אני צריכה להחליט עכשיו אם ביולי אוגוסט הבכורה תישן למעלה או למטה במיטת קומותיים בתיזל׳אמו בקצה פנסילבניה בין הרים ובין סלעים עם הארנבת. 

עכשיו אני צריכה לבחור

אם היא תאכל צ׳יקן, ביף, veggie, vegan, בלי גלוטן ועם אורגני.

אני צריכה להחליט אם עוד 784 יום היא תרצה לשחק טניס, כדור יד, גומי או דוקים ביום שלישי ב8:45 בבוקר אחרי שיעור יוגה או ספינינג או דיגי בגב.

וכמובן שאני צריכה להחליט אם אני משלמת  באשראי, פייפאל, ונמו, ביט, פייבוקס או ביטקוין. וכמובן שיש לי 23 דקות להחליט, כי אחרת יש תור של עוד 1493 הורים אחרים שממש רוצים לקבל את אותן החלטות על שלושת המקומות היחידים שנשארו לקיץ הקרוב. ממש!!!

ובעודי וקוראת את המכתב, מצחקקת על ההתלהבות האמריקאית 5 חודשים קדימה, סוקרת את הסביבה הקרובה – איזה פריט ביתי עלי למכור כדי לממן שבועיים שעולים כמו ירח דבש באורך של שנה וחצי, אני קולטת תזוזה קלה של ילד מתחת לגיל 10 שקולט שאני קולטת אותו ועוד יותר קולט שיש לי מבט כזה בעיניים שכדאי ממש שהוא יעלם כי עוד שניה ימצא את עצמו בקרייגסליסט|יד2|׳אבדות ומציאות׳ בפייסבוק – משם למשפחה חדשה תמורת סכום סימלי שיממן קייטנה לאחותו הגדולה. 

שוב שקט

ואז צלצול מהפייס – אמא אחת, מהאמהות של הקייטנה, שלא ממש נלחצה שבזה הרגע ממש היא צריכה לסגור את הפינות לקיץ 2023 (במילים אחרות אמריקאית טיפוסית),  שואלת אם הקיץ אני שולחת את הזאתי, עם מצעי התכלת או הפוקסיה כדי שזה יהיה תואם לtheme של החדר של הבנות ביער. 

mind you – ה cabin של הבנות – נבנה ב 1843. ומאז חוץ מגרירת רגליים מנומנמות של בנות מצווש לקול חצוצרת ההשכמה (ממש כמו בסרטי שנות ה 70) לא נוקה, שופץ, תוקן, עודכן או אוורר – כך שצבע סדין הגומי של דלתא אכן מאוד קריטי להכנות לקיץ, כמעט בראש הרשימה כמו להצטייד במזרקי פניצילין מזכוכית ועששית נפט מנחושת. 

אבל אני זורמת – הודעתי לה שהשנה הגדולה מגיעה עם מצעי פשטן מצרי בצבע זהב הודי עם פסים בצבע קורל כורדי. מקווה שזה יעסיק אותה עכשיו חודשיים לחפש משהו תואם. ס׳אמאשלה….

ס

ועכשיו, בהמשך למכתב עבורי מצורף שאלון מתבגרת. שאלון הכוונה לקיץ של החלטות שהיא צריכה לקבל עכשיו לגבי שעות וימים ספציפים עוד חמישה חודשים, מור אור לס.

ס

תסבירו לי, איך, אבל איך!!! ילדה בת 15 ו 4 חודשים יכולה לדעת אם היא תרצה להשתתף בסדנת מיינדפולנס בימי שלישי באחרי שיעור ביקרם יוגה או רביעי לפני זילוף חיטה לפני ארוחת הבוקר? כל גורם וגורם במשפט הנ״ל כ״כ מעוות, שאני אפילו לא יודעת איך להתחיל לפרקו לגורמים, גורמים בעייתיים משהו:

ס

ראשית – היא בקושי יודעת אם היא תוכל לקחת את הכלב לסיבוב בשעה הקרובה כי אולי החברות יעלו איזה סטורי באינסטוש שהיא צריכה ישר להגיב אליו (ככה זה עובד, לא?!) אז לדעת משהו על עוד 5 חודשים???

ס

שנית  – לקום בחופש לפני 7 בבוקר בשביל מיינדפולנס? הרי רק עבור השעות הראשונות בבית הספר (יענו ראשונה, שניה ושלישית) היא באמת התאמצה מאוד והוציאה פטור מלהגיע ולכן אם יש משהו לפני 11:15 אני בספק אם היא תתייצב, אלה אם כן, שוב זה קשור לסטורי של מישהי שעושה משהו עם סליים או קישוט עוגות בצורת מספר. 

ס

ודבר אחרון – לענות על כזאת שאלה  – אדייק, לענות על כל שאלה מעכשיו לעכשיו שלא תגרור בכי, דמעות, דם, כינים, ערוב, גוד לאק לך – רוצה לראות אותך מתמודדת עם זה. אה – בעצם אני זאת שמתמודדת – כי היא קוראת את זה אצלי וההיא מהקמפ בצד השני של העולם. ממש גרייט. מה שנקרא – ביג מיסטייק, huge. 

והיא מסיימת ב –

״את כל המכתבים שאתם רוצים לשלוח לילדים אתם יכולים לשלוח אלי בימים הקרובים כולל הסרטון עידוד וסרטון געגועים. לגבי הביקורים בשבתות אנחנו עוד נעדכן אבל כנראה שהם יתחילו בימי שישי בבוקר ויסתיימו בימי ראשון בלילה. ״

ס

מה? נפלתם על השכל? בואו נעשה חשבון פשוט. משוואה כזאת שלמדנו בחוברת בני גורן בכיתה ח׳3 – אם אני ״חוסכת כל השנה״ בחזקת ״ואני שולחת את הילדה מהבית ל שלושה, חמישה, תשעה שבועות״ פלוס פתח סוגריים ״יש לי כמה וכמה סופי שבוע לעצמי בלי מריבות עם מתבגרת ג׳ינג׳ית״ סגור סוגריים בקוסינוס של ״אף אחד לא מחטט בצד שלי של הארון בגדים או בארנק״ אז ״באיזה שעה הרכבת תגיע מפתח תקווה לפנסילבניה״ או בשפה יותר פשוטה ״למה שארצה לבוא לבקר את הילדה ועוד כשזה גוזל לי 17 יום מתוך ה 23 ימים שהיא לא נמצאת״. 

ס

זה אלף. 

ס

בית – מכתבים? פסדר. אשלח כמה וואצאפים לעצמי, אשמור מסך, אדפיס ואלך לחטוב עצים כדי להכין מעטפות. מה זה השטויות האלו!!! מכתבים בכתב יד? אני לא חושבת שהיא תדע בכלל איך לקרוא אותם. אולי אולי אולי אם זה היה איזה פונט מיוחד בסנפצ׳אט.

והיא סוגרת את המכתב

״טנק יו וורי מאצ׳ אינ אדוואנס, ואם אתם רוצים להציץ ולראות את ההכנות שלנו לקיץ אתם מוזמנים להכנס ללייב קאם שמעדכת את הנעשה בשטח 24 שעות ביממה. ״

ס

אז כמו ילדה טובה, צעקתי לחדר השני לזה שיחיה, אמרתי לו שימכור קצת מניות, הוצאתי סטפה מהכספת, שלחתי עם שליח בכרכרה רתומה לסוסים והפרחתי יוני דואר כדי לעדכן את ההיא שהתשלום בוצע, הילדה מגיעה ועד 156 ימים אולי mrs dudkiewicz תגיע לסדנת מיינדפולנס ב 7 בבוקר כדי להתאושש משני הזאטוטים שנשארו בבית ולא הסכימו להתאפסן גם כן בקייטנת 93 יום.

ס

ואז סתם כדי להעביר את הזמן (כאילו כזה – בזמני החופשי…עאלק) נכנסתי לוובקאם לראות את הנעשה במרץ, 20 שבועות לפני תחילת המחנה, ביולי. מה שנקרא  – לא דובים ולא יער, זאת אומרת כן יער, רק דוב אחד בשנת החורף והבקתה של דרלין, החתומה על המכתב, עם שלט ׳טסנו על חשבון ההורים לצלול במלדיבים, נחזור יום לפני תחילת הקיטנה׳